חברות מובילות אלו אימצו בשנים האחרונות תוכניות של well being (בעברית שלומות) בארגונים שלהם. זהו ביטוי משמעותי למודעות הגדלה בעולם בחשיבות האסטרטגית שיש לתוכניות אלו על ביצועי עובדי החברות. זה כבר לא nice to have אלא חלק מאסטרגיה ארגונית כוללת שבסיסה שינוי בפרדיגמאת ניהול המשאב האנושי.
אז מה התוכניות האלו כוללות?
תוכנית well being אופטימאלית כוללת מספר מודולים להשגת רווחה גופנית ,נפשית ורוחנית של העובדים כמו:
אורח חיים בריא
שינה איכותית
מודעות עצמית
ספורט
ועוד
מחקרים רבים באירופה וארה"ב מצביעים על כך שאורח חיים מאוזן בין העבודה למשפחה מסייע ל:
פרודטקיביות ומןטיבציה גבוהה
ירידה בשחיקה
ירידה במתח
ירידה בימי היעדרות מהעבודה , ימי מחלה,
גידול בנאמנות למקום העבודה והמלצתו לחבריו
ועוד
מדוע הטרנד של תוכניות שלומות תופס תאוצה בעולם בשנים האחרונות ?
עוד לפני מגפת הקורונה, החלו להצטבר נתונים על גידול בשחיקת העובדים בעיקר בתעשייה המכונה :
Knowledge Industry או תעשיית הידע , אלו תעשיות המבוססות על שימוש אינטנסיבי שלהן בטכנולוגיה ו / או הון אנושי כגון: תוכנה, שירותים פיננסים , תקשורת, בנקאות , ועוד.
41% מהישראלים מרגישים שחוקים בעבודה ורבים מהם אינם מרוצים מהמקצוע שבו הם עוסקים, ) סקר חברת גיאוקרטוגרפיה עבור "קרן מעגלים" 2019 )
.ביטוי משמעותי למגמת העליה בשחיקה בעבודה היא הכרזה ארגון הבריאות העולמי כי שחיקה הנגרמת מעבודה היא פגיעה בבריאות ואף מחלה של ממש.
שחיקה בעבודה גורמת להיעדרויות של עובדים, חוסר שביעות רצון מהעבודה שמובילה לתחלופה גבוהה של עובדים, לחץ ובעיות בריאותיות שונות
לפי מחקר שפורסם בהארוורד ביזנס ריוויו העלות של שחיקה בעבודה נעה בין 125 ל-190 מיליארד דולר בשנה בהוצאות רפואיות.
מגפת הקורונה האיצה את המודעות לבעיית השחיקה בעבודה בשל הבדידות ואי הוודאות שהיא יצרה בקרב מיליארד ורבע עובדים בתעשיות הידע בעולם . המעבר לעבודה בבית חידד עבור רבים את המחיר שהם משלמים בעבודת יתר והקרבת חיי המשפחה לטובת החברה.
עבודת יתר היא תופעה נפוצה בעולם המערבי ובישראל: עובדים ברחבי העולם עובדים קרוב לשעתיים יותר כל יום ( ASNA -Anatomy of Work Index, 2021) ) ן- 87% דייוחו שהם עובדים עד מאוחר בלילה.
עבודת יתר הפכה לנורמה בתעשיות כמו תוכנה ומחשוב, שירותים פיננססיים ועוד. חברת הייעוץ ASNA ערכה לאחרונה מחקר בינלאומי שכלל 13,000 עובדים בתעשיות הידע באוסטרליה ניו זילנד , צרפת, גרמניה ,יפן ,סינגפור ובריטניה. ומצאה שקרוב לחמישים אחוז ציינו שעבודת יתר היא גורם מפתח לשחיקה Burnout , קרוב ל-% 30 דיווחו שהם במצב של עבודת יתר .
תחושת השחיקה היא ביחס ישר ל :
תלות המוחלטת בסמארטפונים ובמסכים
דדלינים ועומס עבודה לא סביר
חוסר תמיכה של ההנהלה בעובד
הגדרת תפקיד לא ברורה
ירידה משמעותית בכמות שעות השינה פר לילה
המסקנה, היא שאם חברות וארגונים לא יאמצו גישה פרואקטיבית שתעודד אימוץ תוכניות , שלומות, אזי תואץ מגמת השחיקה בקרב העובדים וירידה בפרודקטיביות שלהם. התפיסה הרווחת כיום הן בקרב המנהלים והם בקרב העובדים היא: למקסם את התפוקה ע"י הגדלת שעות העבודה.
כלומר More is better than less כלומר ההנחה היא שמקסום שעות העבודה יביא ליותר מכירות , פרודיקטיביות גבוהה יותר, הכנסות יותר גבוהה ורמת חיים טובה יותר וכול'
אין טעות גדולה יותר מזו כי למעשה תמיד More is Less כיון שאז החברה או העובד מתחילים לחוות את חוק התפוקה השולית הפוחתת. והשחיקה שהיא פועל יוצא מהתפיסת המקסום תשחוק בטווח הבינוני את העובד
שאלות להתמודדות:
עבור החברות:
האם מדדת מה שיעור השחיקה בקרב העובדים שלך?
מה המגמות בשלש השנים האחרונות בעזיבת עובדים אצלך בארגון? שיעור היעדרות שלהן מהעבודה? ימי מחלה, הוצאות רפואיות ?
מה ביצועי הארגון החברה : מכירות, פיתוח מו צרים חדשים, שירות לקוחות
עבור כל אחד מאיתנו:
האם אתה ממצה את עצמך בעבודה? או שהעבודה ממצה אותך?
האם אתה חווה שחיקה בעבודה?
האם את/ה מרוצה מחייך / חיי המשפחה שלך?
האם אתה שוקל לעזוב את מקום העבודה שלך? להחליף קרירה?