האדם מחפש משמעות

"אין לך דבר בעולם שעשוי לעזור לאדם להתגבר אף על הגרוע מכל, כמו הידיעה שיש פשר לחייו". ויקטור פרנקל, אבי תורת הלוגותרפיה

"הגלגל נוסע בזכות החללים הקימים בין החישורים שמרכיבים אותו. החלונות והדלתות בבית שימושיים בזכות החלל שהם יוצרים".

כלומר אנו נעזרים במה "שאינו נראה או ניתן להמחשה " כדי להשתמש במה שיש"

לאו טסו -Tao te Ching

• שני שליש מהעובדים האמריקאים ציינו שמגפת הקורונה גרמה להם לחפש את המשמעות לחייהם

• 50% מהעובדים האמריקאיים ציינו שבגלל הקורונה הם שוקלים באיזה עבודה הם רוצים לעבוד.

(מקור: סקר של חברת הייעוץ מקינזי שנערך בקרב 1,021 עובדים אמריקאים באוגוסט 2020 )

עובדות אלו מבטאות את השינויים המשמעותיים שהקורונה גרמה בקרב רבים כיון שהיא הפסיקה בבד אחד את המירוץ וכפתה על כולנו לעצור, לעשות Reset ולגבש סדר עדיפויות חדש לחיים.

השאלה שעולה היא מה הקשר בין מקום העבודה לפשר ולמטרות החיים שלי?

בתעשיות ובחברות רבות בעולם המערבי ובישראל, עבודת יתר והמרדף אחרי הקריירה הפכו להיות חזות הכל. הזהות האישית מתמקדת בעיקר במקום העבודה ובתפקיד שלנו בחברה ובארגון. רבים התמכרו לעבודת-יתר קרי, עבודה מסביב לשעון ולשבוע . ואילו חיי המשפחה ופיתוח העצמי נדחקו לעדיפות נמוכה.

זה כמובן הפר את האיזון בין העבודה לחיים. למעשה נגרם מצב בו במקום לעבוד כדי לחיות , אנו חיים למען העבודה/קרירה. אבל האדם אינו חד מימדי ויש לו מגוון צרכים רחב שהוא מנסה למקסם בו זמנית בנוסף לצרכים הכלכליים והקרירה, כמו: זוגיות , משפחה, הורים מבוגרים, תרומה לקהילה ולחברה ועוד.

חוסר איזון מתמשך הנגרם מעבודה תובענית ושוחקת מעבר לדרישות סבירות והגיוניות יגרום לשחיקה burn out ,תסכול , בעיות בריאות ומשברים אישיים .

מחקר של חברת מקינזי גילה שקרוב ל - 90 אחוז מהעובדים ציינו שהם מעוניינים ביותר משמעות ממה שהם מקבלים כיום בארגונים בהם הם מועסקים.

העובדה המענינית שעלתה במחקר היא -70% מהעובדים דווחו שהחברה בה הם עובדים משפיעה על האופן בו הם מממשים את הרצון שלהם למשמעות בחיים. כלומר כאן יש הזדמנות פז למנהלי החברות לבנות תפיסה הוליסטית הרואה בעובד אדם שלם שיש לו מגוון צרכים רחב בנוסף לצרכים כלכליים .

החדשות הטובות הן שעובדים שדיווחו שהעבודה בחברה מספקת את הצורך שלהם למשמעות, דיווחו על מדדים גבוהים יותר של מימוש עצמי מאשר העובדים האחרים

ברמת החיים בכללם:

שביעות רצון גבוהה , מדדי בריאות טובים ,ואנרגיה גבוהה

וברמת העבודה בחברה:

שביעות רצון מהמעסיק, מעורבות אישית, תחושת הישגיות, מצויינות אישית, נאמנות לחברה.

כלומר עובד שמרגיש שהחברה מסייעת לו למצות את הצורך שלו במשמעות יהיה מרוצה יותר מחייו ומעבודתו- עובדה שתורמת להגדלת ביצועיו בעבודה.

במחקר שנערך לאחרונה בישראל ע"י עמותת רוח טובה ופירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט בו השתתפו חברות כמו אינטל, טבע, החברה המרכזית למשקאות, , BMC ומגדל. מנתוני מדגם החברות עולה גידול פוטנציאלי של עד 16% בפריון העובדים שהשתתפו בתוכניות ההתנדבות ,וגידול של עד-33% במחויבותם לארגון. לגבי מוניטין החברה, נמצא גידול של עד 25% בחסינות המוניטין של החברה וגידול של עד כ-46% בתדמית האחריות התאגידית שלה. ( מקור: גלובס ינואר 2020 )

על פי המחקר של חברת מקינזי, רק 18% מהנשאלים מאמינים שמקום העבודה מספק את צורכי המשמעות שלהם בחיים. כלומר מרבית החברות תופסות את העובד כאדם חד מימדי . כאן נמצאת הזדמנות פז עבור מנהלי החברות והארגונים למלא את הצמא של העובדים שלהם למשמעות וגם לחזק את הפריון ומחוייבות העובדים מחד, ואת מוניטין החברה מאידך גיסא .

עבור חברות וארגונים הנימנים בעיקר על תעשיות הידע, מימוש הצורך למשמעות בקרב עובדיהן הוא קריטי כיון שקיימת ניידות גבוהה בקרב העובדים בעלי הידע שהינו המשאב העקרי של החברה.

עבודת בית:

עבור מנהלי החברות/הארגונים:

• האם אתם מודדים את רמת הביקוש למשמעות בקרב מנהלי ועובדי החברה?

• האם יש לכם תוכנית ליצירת משמעות לעובד שבמסגרתה מסבירים את אסטרטגיית החברה ותרומתה למשק?

• האם לחברה יש תוכנית סדורה למעורבות בקהילה/חברה מעבר לפאן הכלכלי של יצירת הכנסות וערך לבעלי המניות? אם כן איך היא ממשת אותן? האם זה בגדר סיסמאות או שישנה מחוייבות מעשית והקצאת משאבים?

עבור העובד/המנהל :

הקדש זמן שקט לענות לעצמך על השאלות:

• מהם המטרות שלי בחיים מעבר למשכורת ולקרירה המקצועית שלי?

• האם העבודה הנוכחית עוזרת לי ליצור משמעות בחיי ברמת: המשפחה, הזוגיות , מעורבות בחברה, תרומה לקהילה וכול' ?

• האם המחיר שאני משלם באיכות החיים הפרטיים שלי נמצא בהלימה לתמורה שאני מקבל מהעבודה הנוכחית שלי?