בחודש מרס 2021 דיווח עיתון ה- New York Times שאנליסטים בבנק השקעות האמריקאי המוביל Goldman Zachs התלוננו על תנאי עבודה קשים שכללו שבוע עבודה של 95 שעות שהותיר להם כ -5 שעות שינה בלילה.
העובדים תיעדו את ההשפעות של שבוע העבודה התובעני ודיווחו על ירידה תלולה בבריאותם הנפשית. המשבר המתוקשר חשף את תרבות העבודה התחרותית והתובענית בחברות המובילות בוול סטריט. ( מקור: כלכליסט " אנליסטים מתחילים בגולדמן זאקס " התנאים לא אנושיים – עובדים 95 שעות בשבוע" 19 במרץ 2021 ) העובדים הזהירו שהם עלולים לעזוב את החברה תוך 6 חודשים אם תנאיהם לא ישופרו. המשבר אף גרם לעובדים בחברות השקעה באירופה להתלונן אף הם כמו הבנק השוויצריCredit Swiss .(חדשות חוץ ,מרץ 2021 )
המקרה הזה מבטא היטב את המצב ששורר בעולם המערבי בתעשיות כמו: בנקאות, שירותים פיננסיים והי טק בהם נוצרה תרבות של עבודה בתנאים קיצוניים כדי למקסם את הכנסות החברה. זה מתבטא בשבוע עבודה ארוך שכולל גם עבודה בסוף השבוע, לוחות זמנים תובעניים שמאלצים את העובדים לקצר את מספר שעות השינה – כל אלה גרמו ליצירת חוסר איזון קיצוני .
בעידן בו אנו מחוברים 24/7 לפלטפורמות הדיגיטליות, הגבול בין העבודה למרחב האישי מטשטש ונוצר מצב שאנו כל הזמן בעבודה... למעשה אנו חיים בעבודה!
התוצאה : ירידה בשביעות הרצון, משברים נפשיים ושחיקה משמעותית בקרב העובדים, דבר המוביל לירידה בפריון העבודה, שיעור עזיבה גבוה של העובדים וכו'.
חברת המחקר האמריקאית טולפרי פרסמה לפני משבר הקורונה מחקר שהתבסס על 2,000 נשאלים, שחשף את ממדי השחיקה בקרב האמריקאים. כ־50% מהנשאלים ענו כי הם מרגישים בכל חודש סימני שחיקה מהעבודה, כאשר הסימפטום המרכזי לכך הוא תחושת הלחץ והמחיר היה: ירידה בשביעות הרצון, עייפות תסכול וחרדה – ובעיקר, ירידה באיכות החיים.
.
.
מה המצב בישראל?
ישראל היא המדינה בה עובדים הכי הרבה שעות בעולם המערבי, עם ממוצע של 40.6 שעות עבודה שבועיות, זאת מתוך נתוני ה-OECD אבל דע עקא , דווקא מדינות בעלות כלכלכה משגשגת ממוצע שעות העבודה שלהן הוא מן הנמוכות ב- OECD
"בישראל עובדים הכי הרבה שעות שבועיות בעולם המערבי" ישראל היום מאי 2018
.
מה המסקנה?
אנו נמצאים כיום בחוסר איזון קיצוני וסדר העדיפויות שלנו התהפך : במקום שהעבודה תהיה אמצעי לקיום חיים מאוזנים , החיים הפכו לאמצעי כדי למקסם את שעות העבודה ואת ההיבט הכלכלי ! אנחנו אימצנו את המשוואה של
מקסום פעילות בעבודה = רווחה כלכלית , נפשית ומשפחתית.
ישנה תופעה נפוצה בהם אנשים חיים למעשה בעבודה! ולכן הגענו לאבסורד שאנו למעשה חיים בעבודה במקום לעבוד כדי לחיות.
אך כפי שאנו יודעים ממערכות הגוף והטבע ברגע שאנו נמצאים בחוסר איזון לאורך זמן, יגיע המשבר; או משבר גופני - כלומר: משבר בריאותי, או משבר בעבודה או במשפחה ( גירושים ) וכו'. המשבר ייאלץ אותנו לאזן את חיינו במחיר כבד.
בשנים האחרונות התפתחה. דיספלינה חדשה הנקראת 'שלומות' או בלעז WELL BEING המוגדרת : כמצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת ע"י אורח חיים בריא ומאוזן, פיתוח מודעות עצמית .
הדיספלינה היא פרואקטיבית, ועיקרה מאמץ שיטתי ועקבי לאזן את חיינו ועל ידי כך נצליח בכל תחומי העיסוק שלנו וגם נטפח את המרחב האישי והמשפחתי שלנו ללא הצורך לשלם מחירים אישיים ולמשוך משברים לתוך חיינו.
משבר הקורונה שהעולם חווה כבר למעלה משנה האיץ את התהליכים בכך שאילץ את החברות לאפשר עבודה מהבית ע"י שימוש בפלטפורמות כמו ZOOM או TEAMS. עובדים ברחבי העולם עובדים מהבית ובכך חוסכים את זמן הנסיעה למשרד המתארך בגלל הפקקים שרוב הערים הגדולות בעולם חווים. העבודה מהבית אפשרה מציאת שיווי משקל עם חיי משפחה. החברות מרויחות שביעות רצון גדולה יותר של העובד. כמובן שיש אתגרים גם כשעובדים מהבית כיון שאבד הקשר הבלתי פורמלאי בין העובדים.
לכן אני מציע את הכלים הבאים ארגז הכלים לחיים מאוזנים ומאושרים
1. אני ממליץ מומלץ להנהלות החברות בתעשיות knowledge לבצע מחקר בקרב עובדיהם כיצד הם תופסים את תנאי העבודה שלהם ואיך הם תופסים את המשואה- עבודה- משפחה
2. בחן את חייך כמכלול שלם שבו הקרירה שלך היא חלק אחד ממנו ולא כולו
3. שאל את עצמך: עוד 20 שנה כשאסתכל לאחור במה אתגאה?
4. שאל את עצמך האם הגעת למצב שאתה חי בעבודה? הגבל את היקף הזמן שאתה עוסק בעבודה לשעות העבודה הפורמאליות
5. תבדוק כמה זמן אתה משקיע בשלומות שלך ובני משפחתך ובצע שינויים במידת הצורך .
6. במהלך סוף השבוע הימנע מלענות על מיילים או תקשורות בערוצים הדיגטאליים- תן תשומת לב בבני משפחתך ולך עצמך.
Comments