מה חווית העובד שלך?

מהי חווית העובד שלך?

מרבית החברות העסקיות בעולם מבינות כיום את החשיבות של חווית הלקוח שלהן כפרמטר שמנבא מכירות ונתח שוק . כולם מהללים את ההשקעה בערך של חווית הלקוחות שלהם וזה הפך להיות משתנה הצלחה מקובל.

הנחת היסוד היא שלקוח שלך מרוצה, מהמוצר / השירות שלך, הסבירות היא גבוהה שהוא יחזור וירכוש את אותם מוצרים/ שירותים. ויהפוך ללקוח נאמן- נכס כלכלי ראשון במעלה לכל חברה עסקית.

אבל מה תורם לחוויית לקוח מעצימה?

בשנים האחרונות גדלה המודעות לתופעת השחיקה בעבודה. שנותנת את אותותיה בסקטור העסקי באירופה ובארה"ב . ועל כן בחרו המנהלים להתמקד בפרמטר של "חווית העובד", קרי: עובד שנמצא במצב של שחיקה שנובע מעבודת יתר ( שעות עבודה ארוכות במשך השבוע וגם סוף שבוע) , תת- שינה ( מצב בו מספר שעות השינה קטן מהאופטימום) וכול' יקרין את מצבו הנפשי ללקוחות החברה " הפנימיים" ( עמיתיו לעבודה ) והחיצוניים ( לקוחות , ספקים ) .

השחיקה גורמת להגדלת מספר ימי ההיעדרות של העובד, ירידה בתפוקה שלו עד לעזיבתו את מקום העבודה במקרים הקיצוניים . מחקר של אוניברסיטת סטנפורד מצא שמתח בעבודה גרם להוצאות של 190 מיליארד דולר למשק בארה"ב וכן ל- 120,000 מקרי מוות. ארגון הבריאות העולמי ( WHO ) אומד את איבוד פרודוקטיביות בעבודה כתוצאה ממתח בסך טריליון דולר .

שחיקה בעבודה היא מגיפה עולמית . אז איך מונעים שחיקה?

ע"י חיזוק " חוית העובד" Employee Experience EX) )

ההגדרה שלה :כיצד העובד תופס את החוויה שלו כעובד בחברה מרגע הגשת מועמדותו לעבודה עד לעזיבתו? יש לנו צורך כבני אדם לעבור חוויות חיוביות ולממש את הפוטנציאל שלנו , ומקום העבודה הוא פלטפורמה למימוש עצמי. ולכן זה מחייב אותנו לנהל את החוויה שהעובד חווה במקום העבודה.

מהם הגורמים ליצירת שחיקה בעבודה?

סקר שערך מכון גאלופ בקרב 7,500 עובדים במשרה מלאה בארה"ב מצא שמעל לשישים אחוז מהנשאלים חוו שחיקה תמיד או לעיתים קרובות . המחקר זיהה חמש סיבות עיקריות ליצירת שחיקה בקרב העובדים:

1. יחס לא הגיוני לעובד שכולל יחס מפלה, מדיניות חברה לא מתחשבת ,תנאי שכר שלא תואמים את הנורמות

2. עומס עבודה קיצוני שלא ניתן לשליטה

3. העדר הגדרת תפקיד ברורה

4. העדר תמיכה מהדרג המנהל

5. לוחות זמנים תובעניים לא הגיוניים

התמודדות אפקטיבית עם תופעת השחיקה מחייבת ראייה הוליסטית ארוכת טווח אשר מתמקדת בחוויית העובד.

איך מעצימים את חווית העובד לאורך זמן?

ע"י אימוץ אסכולה ניהולית הדוגלת בהשקעה בתוכנית - well being לעובדים /מנהלים מתוך המטרה להעצים את את חוית העובד ושביעות רצונו מסביבת העבודה . הפועל היוצא הוא הגדלת הפרודוקטיביות של העובד.

הנחת היסוד היא:

עובד מרוצה משפיע על יצירת לקוח מרוצה

משבר הקורונה הדגיש את חשיבות well being ברשימת הנושאים החשובים המעסיקה את הנהלות החברות .

מסקר שנערך לאחרונה בארה"ב עולה:

45% מהמעסיקים הגדילו בשנה האחרונה את הטבות ה-well being של עובדיהן

53% מהעובדים מאמינים שהטבות שמשפרות את well being הן חשובות

60% מהחברות מציעות פתרונות וירטואלים כמו סדנאות כושר ווירטואליות עבור עובדים שמתפקדים בביתם

50% מציעות תוכניות לקידום תזונה נכונה

מה זה אומר?

1. חווית העובד מסתמנת כפרמטר קריטי כיום בהשגת יעדי החברה

2. התוכנית מצליחה רק אם החברה מגדירה אותו כאסטרטגית ארוכת טווח

3. תוכנית well being אפקטיבית מחייבת הטמעתו בקרב מנהלים ומובילים בארגון והפיכתם למחוללי שינוי ומנהיגי דעה

אני מכיר מנהל בכיר בארגון בין לאומי מוביל שלקח על עצמו להיות מחולל שינוי בארגון ע"י כך שאימץ באופן אישי את עקרונות תוכנית well being שארגונו אימץ באמצעות חברת ייעוץ מתמחה בתחום well being. הוא הגביל את שעות עבודתו לתשע שעות ביום, הפסיק לעבוד בסופי השבוע, אימץ הרגלי תזונה נכונה וירד במשקל באופן משמעותי, התנתק מהמסכים לאחר יום העבודה, הקפיד ללכת לישון כל ערב בשעה 10 בערב, אימץ תוכנית כושר גופני ועוד.

השורה התחתונה שהוא הפך להיות מודל לחיקוי בארגון שלו.

מנהלי החברה חייבים ליישם בעצמם את המסרים שלהם לעובדים שלהם בזכות well being , מה שנקרא:

Walk your talk

והשינוי מתחיל בתוכך, עובדים מחפשים כיום מודלים אוטנטיים לחיקוי. אחרת זה ייכשל

4. מדידה לאורך זמן. יש למדוד את אפקטיביות תוכניות ה- well being ואיך היא משפיעה על חוית העובד באמצעות סקרים תקופתיים . שיפור well being של עובדי הארגון אינו יכול להיות בבחינת "שגר ושכח" אלא מאמץ סיסטמי ומחויבות ארוכת טווח

שחיקה היא לא מחלה אלא תופעה שנגרמת בשל תנאים אופרטיביים מערכתיים במקום העבודה . במקום לקבל את השחיקה כגזירה משמיים יש להתמקד ביצירת חוית עובד חיובית.

השאלות שכל עובד ומנהל צריך לשאול הן:

1. מהי חוית העבודה שלי? האם אני חווה סימנים מקדימים של שחיקה בעבודה?

2. מה הם הגורמים לשחיקה שלי בעבודה?

3. מה המחירים האישיים שאני משלם בשל השחיקה?

4. האם המנהלים שלי מודעים לבעיה?. ואם כן ,מה ההאסטרטגיה שלהם להקטנת חוית השחיקה?

5. האם ישנה מודעות בחברה לאסכולת ה- well being?

6. האם ישנן תוכניות פרטניות להטמעת ה- well being של העובדים?